פוטותרפיה
טיפול דרך צילום ותמונות: שימוש בפעולת הצילום ובתמונות עצמן בתהליך טיפולי, למטפלים, לצלמים ולכל מי שרוצה להתבונן.
מה זה פוטותרפיה
פוטותרפיה היא שיטה חדשה ומתחדשת לשימוש בצילום ובתמונות בתהליכים טיפוליים. הטכניקות רבות: צילום בזמן המפגש הקבוצתי, התבוננות בצילומי ילדות, צילום משפחתי או זוגי, ועוד.
צילום משמר רגע שחולף, ומזמין אותנו לשוב ולהתבונן בו ובכל הפרטים שלא הצלחנו לקלוט כשהרגע חלף. סדרת צילומים מפגישה אותנו עם מה שנשאר קבוע ואופייני לנו לאורך השנים, ועם מה שהשתנה, לאכזבתנו או לרצוננו. הצילומים שאנחנו מצלמים הם מעין מראה: הם מלמדים אותנו מי אנחנו.
הצילומים הבאים יראו אם אכן השתנינו בכיוון שרצינו, בתוכנו או במערכות יחסים משמעותיות לנו. לפעמים אנחנו מביימים סיטואציה ומצלמים אותה, כדי לשמור לעצמנו את המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע.
ד"ר צבי תורן
למטפלים ולצלמים
פוטותרפיה פונה בראש ובראשונה למטפלים ולצלמים. ד"ר צביקה תורן, מבכירי הפוטותרפיסטים בארץ ומורה בבית הספר פוקוס, כותב מה יש בצילום ככלי טיפולי, ומה יש בפוטותרפיה ככלי שמעצים צלמים.
פוטותרפיה למטפלים
טיפול הוא תהליך יצירתי. הוא כולל היכרות עם המטופל, הנועץ או המודרך, והתאמה של ערוצי התפיסה והתקשורת איתו. יש אנשים שנוח להם עם מילים, ויש שמרגישים שאין ביכולתם לבטא את עצמם במילים, או שהמילים אינן מדויקות די. לפעמים תמונה אכן שווה אלף מילים, ובוודאי רצף של תמונות.
פוטותרפיה נעזרת בצילומים, בטכניקות מגוונות, כדי לחשוף מידע חיוני שמוסווה היטב, או כדי להרחיב את המודעות בעזרת תמונות שמתעדות רגעים ומזמינות לשוב ולהתבונן בהם. לעיתים קרובות תמונות מכילות יותר מידע ממה שהצלם חושב שצילם.
העיסוק האקטיבי בצילום, לא רק ההתבוננות בתמונות, נותן הזדמנות לראות דברים מזווית אחרת ולארגן את החיים לסיפור שונה: אופטימי יותר, מבטיח יותר, מעצים ומעודד. הצילום נעשה בתוך המפגשים או בין מפגשים טיפוליים.
The view depends on the point of view
פוטותרפיה לצלמים
צלמים בחרו לעסוק בצילום כי הערוץ החזותי שלהם מפותח, והשפה הצילומית "מדברת" אליהם. פעמים רבות הם מתבוננים בתמונות שצילמו, לפעמים מרוצים מהתוצאה ולפעמים לא, ומתקשים לומר מדוע.
פוטותרפיה מביטה בצילומים מנקודת מבט אנושית ורגשית. בלימודי פוטותרפיה מתפתחת רגישות גבוהה למידע שחבוי בתמונות, לדומה ולשונה ברצף של תמונות לאורך זמן, ולמצולמים ולמידע שהם מוסרים על עצמם בבחירות שהם עושים: מה, איך ומתי לצלם.
ד"ר צביקה תורן הוא פסיכולוג וצלם אמנותי, מנהל שירות פסיכולוגי חינוכי. הוא מלמד הנחיית קבוצות, טיפול בגשטאלט ופוטותרפיה במוסדות אקדמיים שונים, ומנחה סדנאות בכנסים מקצועיים של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים ומטפלים באמנות. הוא מלווה בצילום מתמשך להקות מחול, בתי ספר למחול וקבוצות קונטקט ואימפרוביזציה, ובעל האתר "פסיכולוגיה וצילום" ודף פייסבוק לצילום אמנותי (zvika toren).
צילום והקשבה לגוף
התמונה, הצילום, מחייבים אותנו להישיר מבט אל המציאות.ירדן כרם
כלי העבודה העיקרי שלי הוא ההקשבה פנימה, לגוף, כדי לאפשר לידע הטמון בגוף לעלות אל פני השטח ולהגיע למודעות. זה תהליך מרגש מאוד, וראינו שהאדם יודע על עצמו יותר מכל מומחה או מטפל. הגוף לא רק יודע על כל מצבי חיינו: יש בו את האנרגיה להניע אותנו למקום נכון יותר עבורנו. הוא המצפן לחיים טובים. התהליך הזה אישי ואינטימי מאוד, ועם זאת עוצמתי מאין כמוהו.
למה אני מוסיפה לזה טיפול דרך צילום? התהליך הגופני לא מביט החוצה, אלא עוסק רק במה שאני חווה מבפנים. אין בו דרישה להתבונן במציאות: באנשים שהיו סביבנו, במה שלבשנו, באיך שנראינו, ברגשות שהקרנו החוצה, איפה היינו ומה עשינו.
המעבר מהתבוננות במציאות שקפאה לרגע אחד בתמונה, אל תהליך פנימי של עיכול והתמודדות עם הדימוי המצולם, מעשיר מאוד את שני הכלים, ההתבוננות פנימה והעבודה דרך דימויים. בעיקר, הוא מאפשר לעשות תהליך פנימי מול המציאות שחווינו, כפי שהיא נגלית בצילום.
הצילום מכיל ידע, סודות וגילויים. ההקשבה לגוף מאפשרת לפגוש את התכנים שעולים ממנו בצורה שאפשר להתמודד איתה, ולהשלים עם מה שהיה. לא השלמה רק מהראש או מהרגש, אלא השלמה מלאה שמכילה את כל החלקים שלנו, ויש בה אנרגיה חדשה: מה שנחסם או היה קשה אז משתחרר, ואנחנו מרוויחים אותו מחדש.
ולכן, פוטותרפיה היא כלי להתמרה של חומרי הליבה.
יצירתיות וצילום
כולנו יצירתיים, אמנים או לא. חלקנו בעבודה, חלקנו בחינוך הילדים, חלקנו באופן שבו אנחנו מכינים אוכל, ולפעמים אוכלים אותו. חלקנו באופן שבו אנחנו מתמודדים עם כישלון או עם הצלחות. לא אצל כולם היצירתיות באה לידי ביטוי בצילום, וזו יכולת שצריך לפתח. לא כולנו יצירתיים באותו אופן, וטוב שכך: זה הבסיס למקוריות ולמגוון העצום שהאמנות ממשיכה לייצר.
היצירתיות, התכונה החמקמקה הזו, היא מה שמבדיל את צורת ההתבוננות שלנו ואת הפענוח שלנו למציאות שסביבנו. אם נבין מה הפוטנציאל היצירתי שלנו, נכיר טוב יותר את עצמנו. הציר שעובר בין המציאות שסביבנו, הדרך הייחודית שבה אנחנו מפענחים אותה, ומה שזה אומר עלינו, הוא הפוטותרפיה. רק חלק ממנה, אבל חלק משמעותי.
פוטותרפיה נשענת על צילומים של אחרים שאתם רואים, על צילומים שאתם מצולמים בהם ועל אלה שאתם מצלמים, ואני אשים את הזרקור (או את הפלאש) על התמונות שאתם מצלמים. לא צריך רקע או ידע טכני, צריך רק מצלמה.
כמורה לצילום יצירתי, אנסה לחדד אצל כל אחד מכם מה ה"קודים" שמדברים אליו בצילום, ומה הפוטנציאל שלו לאמירה ייחודית באמצעות מצלמה. אתם לומדים את הקשר בין הנפש לצילום, והמצלמה היא שמעבירה את המציאות והפרשנות מהצלם אל הצופה.
גלעד בנארי: קופירייטר עם מצלמה, צלם ומורה לצילום יצירתי בבתי הספר המובילים לצילום בישראל. מלמד צילום במסגרות של פוטותרפיה וצילום רגשי, ומורה בבית הספר פוקוס.
תוכנית הלימודים
תוכנית לימודים בפוטותרפיה במרכז גוף נפש ברמת השרון.
איפה להתחיל?
אפשר להשאיר פרטים ואחזור אליך לתיאום, או לפנות ישירות בטלפון או במייל.
- טלפון
- 054-4250910
- מייל
- yardenkerem@gmail.com
- איפה
- קליניקה בהרצליה, ומפגשים בזום